המצב הפוסט אנושי

הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין הפילוסופיה לתיאולוגיה נמצא את הפסיכולוגיה האנושית. לתמלו...

מושגים אתיים רבים בהקשר של טכנולוגיה מסתברים כמושגים דתיים שחולנו, ולכן המשך ייבוא מושגי מהתנ"ך, יכול לתרום להתפתחות התפיסה המוסרית לגבי טכנולוגיה מודרנית. הפרק מציע, למשל, את מושג הברית התנ"כי, כמסדיר את יחסינו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכרגע אפילו אלוהים נותן שירות יותר טוב מהן, מסתבר. כמו כן, יוצע כי טענות השוויון הפוסטהומניסטיות בין בני אדם לבע"ח ולרובוטים, מהוות חילון של מושג האגאפה, האהבה כולל...

"נאורות אפלה" היא תיאוריית האצה ימנית פוסט-הומניסטית מאד משפיעה, שנבעה מתוך הגות הסייברפאנק. ארי בן אריה, החוקר את הפן המיסטי של הסייברפאנק, משרטט את הדרך הרעיונית לניהיליזם המנומק הזה בשצף תודעה אימננטי, ואילו אני (כרמל) מנסה להכניס קצת סדר בכאוס, ולחפש נקודת התעלות מתוכו. האם יכולה להיות בכלל תקומה, או שהטכנולוגיה והקפיטליזם כאן כדי לאיין את האנושות? אם תצליחו לעקוב, בסוף נסכים על נגנטרופיה כדרך אמצע...

הקפיטליזם הוא נקודת מבט פוסט-אנושית, הרואה את העולם כהשקעה ואת בני האדם כהון, על אף שהיא מתייחסת לצרכנים כאינדיבידואלים שבוחרים בין חלופות. ד"ר אלי קוק חושב שזה בעייתי שכלכלה עוסקת במתמטיקה ומדדים כמותיים, יותר מאשר בעולם העבודה הממשי ומצבים חברתיים. לדעתו, השיח על "פוסט קפיטליזם" מעיד על חוסר היכולת לדמיין חלופה, אך יש זני קפיטליזם שקדמו לניאוליברליזם שעשויים להוות פתרון. לתמלול של הפרק, קישורים ומקור...

איך מדברים עם סנדל על ההיסטוריה שלו? איך אפשר לתאר אשפה בצורה מדעית? הפרק עוסק בגישה פוסט-אנושית באנתרופולוגיה, שחוקרת לתרבות חומרית מתוך גישה שהכל כרוך בהכל, ולא מנסה להתיר את הפלונטר. למשל: אילו דברים נכרכו אלה באלה על מנת לייצר סגנון ישראלי מקומי בחברת מהגרים צעירה? ומה מלמדים אותנו חיבורים בין דברים שונים במעמקי המזבלה? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרס...

העתיד והעבר קרסו לתוך ההווה ונלחמים זה בזה. מצאנו את עצמנו בהצטלבות בין שני מאבקים: בין המודרנה הליברלית לבין העולם התיאולוגי-דתי, ובין פונדמנטליזם מוסלמי לפונדמנטליזם יהודי, כשהפונדמנטליזם הנוצרי ממתין לתורו להיכנס למערכה, והפרוגרסיביות הרדיקלית בעולם הנוצרי לוקה בעיוורון מוסרי, כשהיא בוחרת צד דווקא במאבק השני. חלק מהערכת המצב הנדרשת כרגע היא לא רק רציונלית- פוליטית- בטחונית, אלא יש לקחת בחשבון את תמו...

בעודנו חווים את אחת הטראומות המעצבות המשמעותיות ביותר לישראל, קונספציות רבות מתנפצות, ובפרק קצר זה אנו רוצים לדבר על קונספציה שמשותפת לנו ולעולם המערבי, שגם היא קרסה בשבר העמוק הזה, אבל אולי אליה לא נשים לב מספיק, וממנה נמאן ללמוד: קונספציית האמונה בטכנולוגיה וכיצד היא נוצלה ע"י החמאס. ברוכים הבאים למדבר של הממשי.  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

רעיונות פוליטיים חדשים לא נוצרים במוחות של הוגים בחלל ריק, יש להם ממד חומרי, פיתוח טכנולוגי או סביבת מדיה ספציפית, שמאפשרים אותם. ד"ר אסף שמיס מדגים כיצד המדיה של התקופה איפשרה את ערכי המהפכה הצרפתית, מדוע מרקסיזם הוא בהכרח תוצר של תרבות דפוס מתועשת, וכיצד הציונות קשורה לסצנה העיתונאית של התקופה. שמיס מנסח תיאוריה פוסט אנושית של לאומיות שבה הפוליטיקה היא נקודת המפגש בין האנושי לטכנולוגי ונשאלת השאלה איז...

כדי לספר סיפור היסטורי שלם יותר יש לספר גם את ההיסטוריה של החומר - הטכנולוגיה והמדיה. אנו התמקדנו בעיקר בחקר טקסטים, בעוד שהמדיה היא שקבעה את תנאי השיח ואת מה שנשמר ונחשב בכלל להיסטוריה. אבל גם הגוף והשפה הם מדיה, ובפרק זה נדבר על ההיסטוריה של השפה העברית מנקודת המבט הטכנולוגית, על המשמעויות של הקלדה בעזרת האגודל דווקא, ועל גוגל טרנסלייט כחלק מההיסטוריה של תרגום מכונה, כדוגמאות לגישות של פרידריך קיטלר -...

מאז יוון העתיקה ועד חומסקי, השפה נתפסה כמוטציה שמייחדת את האדם ומאפשרת לו חשיבה רציונלית. פרופ' דור משתייך למחנה שרואה בשפה טכנולוגיית תקשורת שיתופית שנועדה להדרכת הדמיון, ושגם בע"ח יכולים לפתח בתנאים הנכונים. אך מה היא בעצם שפה, ומה אם היא זו שמשתמשת בנו כמדיה להפצתה, ואנו עומדים לפנות את הבמה למדיה חדשה וטובה יותר, כמו בינה מלאכותית? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל...

הפילוסופיה ההודית העתיקה עסקה בשאלות שמטרידות אותנו עד היום: מהי מחשבה, במה היא שונה מחלום, וכיצד השפה מייצרת תמונות שעולות בעיני רוחנו? היוגים קשרו זאת לנשימה, ועבדו עם מנטרות חסרות ערך סמנטי, שתפקידן להפעיל את הגוף באופן צלילי. בפרק זה ניעזר במפות התודעה מאותה חכמה עתיקה, על מנת ללמוד מה חסר באופן שבו אנחנו עובדים עם השפה והחושים כיום, וכיצד סביבות דיגיטליות מחריפות את ההעדר בניסיון לסמלץ אותו. לתמלול...

משחקי מחשב הם חצי מציאותיים: הנרטיב שלהם הוא פיקשן, אבל החוקים מייצרים פעולות וריטואלים שקורים לך באמת. ניתן לראות בהם הקצנה של מסע הגיבור הקלאסי ששם את האדם במרכז, אך לחוקים יש כוח שכנועי עצום, כך שניתן לשים את האדם בנעליו של אחר רדיקלי, מבעל חיים ועד סדר גודל של מערכת, או אפילו אל. פרק על משחק, פוסט הומניזם, ודת. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש

פרק אקטואלי על אחורי הקלעים של מהפכת הבינה המלאכותית, שמונעת על ידי אידאולוגיות, מיתולוגיות, ותיאולוגיות חדשות-ישנות, החשובות להבנת ההווה והעתיד הקרוב, לא פחות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. רק אחרי שתכירו את הנוספרה, סיפור המהדקים, הבזיליסק של רוקו, היפותזת הסימולציה, ודמויות כמו פייר דה שרדן, אליעזר יודקובסקי, וניק בוסטרום, תבינו באמת ולעומק את מה שסם אלטמן ואילון מאסק עושים היום. למי שיאזינו עד הסוף, מובט...

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה"אני" המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד"ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפשרו לנו לפתח יכולות קוגניטיביות חדשות. לתמלול של הפרק, ק...